הגשתם בקשה להיתר והוועדה המקומית דחתה אותה בטענות מוזרות? השכן קיבל היתר שפוגע בכם והוועדה המקומית התעלמה מההתנגדות שלכם? אל תרימו ידיים. מעל הוועדה המקומית (שמורכבת מפוליטיקאים מקומיים) יושב גוף מקצועי, אובייקטיבי ובעל סמכויות נרחבות: ועדת הערר המחוזית.
ועדת הערר היא גוף "מעין שיפוטי". בראשה עומד עורך דין, וחברים בה נציגי ציבור, אדריכלים ומתכננים. היתרון הגדול שלה הוא המקצועיות והניתוק מהלחצים הפוליטיים של העירייה המקומית.
בשונה מבית משפט, שבודק רק אם ההחלטה הייתה "סבירה" מבחינה חוקית, לוועדת הערר יש סמכות תכנונית מלאה. היא נכנסת בנעלי הוועדה המקומית ובודקת את הבקשה מחדש (De Novo). היא יכולה להפוך את ההחלטה לחלוטין: לאשר בקשה שנדחתה, או לבטל היתר שכבר אושר.
מתי פונים לוועדת ערר?
ערר על סירוב להיתר: כשהוועדה המקומית דוחה בקשה של יזם/דייר.
ערר על אישור היתר: כשמתנגד (שכן) רוצה לתקוף את ההחלטה לאשר בנייה שלידו.
ערר פיצויים והיטלי השבחה: מחלוקות כספיות על גובה השומה (בדרך כלל לאחר הליך שמאי מכריע).
הדיונים בוועדת הערר הם משפטיים-תכנוניים ברמה גבוהה. יו"ר הוועדה שולט בחוק ובפסיקה, והוועדה המקומית שולחת לשם את מיטב עורכי הדין שלה. אזרח שמגיע לבד, ללא ייצוג משפטי הולם וללא גיבוי של חוות דעת מומחים, יתקשה מאוד לשכנע את הוועדה להתערב. ההחלטה של ועדת הערר היא כמעט סופית. ערעור עליה ניתן להגיש רק לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, ורק בשאלות משפטיות צרות. לכן, ועדת הערר היא ה"מאני-טיים" של התיק.
קיבלתם תשובה שלילית מהעירייה? מרגישים שנעשה לכם עוול תכנוני? משרד עו"ד אוריאל סולטן בעל ניסיון רב בניהול הליכים וייצוג בוועדות הערר המחוזיות, במטרה להפוך את הקערה על פיה.